<h1>בדק הבית לרא"ה על תוה"ב בית חמישי שער חמישי</h1>
<h2>דף לז.</h2>
גרסינן במסכת ערלה פרק שלישי (מ"א) בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים כלן ידלקו דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים יעלו באח' ומאתים, ומקשינן עלה בירושלמי (ה"א) לר' מאיר אמאי ידלקו ולא אמרינן בה תקנתא דר"ש ב"ג דאמר בשילהי השוכר דימכר כלו לנכרים חוץ מדמי יין נסך שבו, ופרקינן משום דהוה ליה דברים הניקחין מן הנכרים, ושמא יחזור וימכרם לישראל. ומיהו אכתי קשיא אמאי לא אמרינן בה יוליך הנאה לים המלח כר' אליעזר דאמר הכין בפרק כל הצלמים, אמתניתין דנטל ממנו עצים, והלכתא כותיה, ושמעינן מינה דההיא דר' אליעזר ליתה בנתערב גופו של איסור, כגון סתם יינן שנתערב ביין היתר, אלא חבית בחבית. אבל דר"ש ב"ג אמרי' בה אפי' בנתערב גופו של איסור, וביין נסך ודאי, אפי' דר"ש ב"ג לא אמרי' בה בשנתערב גופו של איסור, אבל חבית בחבית אמרי' בה אפי' דר' אליעזר, דיוליך הנאה לים המלח, והכי מוכח ההיא דנטל ממנה עצים. ובגמרא אמרינן (מ"ט, ב') ההוא גברא דאיערבא ליה חביתא דאיסורא בחמריה, אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה זיל שקול ארבעה זוזי דמי חביתא, ושדי בנהרא. ואתיא בין בחביתא דסתם יינן, בין בחביתא דיין נסך ודאי, דהא בנטל ממנה עצים ואפה בהן הפת דהיא ע"א גופה, ונתערבה באחרות, איתמרא דרבי אליעזר דיוליך הנאה לים המלח ופסקינן כותיה, וכל מה שכתב המחבר בזה אינו נכון. ובשילהי ע"א (ע"ד, א') אמרינן, אמר רב נחמן הלכה למעשה יין נסך ודאי יין ביין אסור, דלית ליה תקנתא. חבית בחבית מותר כלומר כרשב"ג דאית לה תקנתא, סתם יינן אפי' יין ביין נמי מותר כלומר כרשב"ג דאית לה תקנתא, והא דאמרי' דחבית בחבית אית לה תקנתא אע"ג דחבית חשיבא ולא בטלה אפי' באלף והויא לה מדברים שאוסרין בכל שהן ואפי' בהנאה, הני מילי לענין דלית לה ביטול לההיא דאיסורא לעולם, וכל היכא נמי דלא עבדינן תקנתא מתסרן כלהו, אבל בתקנתא משתריאן אידך לבר מינה, דהא ליתיה לההיא דאיסורא, והיינו אליבא דרשב"ג או אליבא דרבי אליעזר במאי דשייכא מילתיה.
